<h1>ראבי"ה סימנים ת"מ—תמ"א</h1>
<h2>דף ח.</h2>
תנא אין מחייבין אותו להכניס ידו לחורין ולסדקין מפני סכנה של עקרב וכו', דילמא בתר דבדק אתי לעיוני בתר מחט ואין כאן אז שלוחי מצוה שאינן ניזוקין. תניא חור שבין אדם לחבירו [זה בודק עד מקום שידו מגעת וזה בודק עד מקום שידו מגעת והשאר מבטלו בלבו. חור שבין יהודי לארמאי] בודק עד מקום שידו מגעת והשאר מבטלו בלבו ודי פלימו אומר כל עצמו אינו בודק מפני הסכנה, ומסקינן מפני סכנת הכשפים.
